מונקו (כדורגל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
א.ס. מונקו
סמל א.ס. מונקו
מידע כללי
כינוי "Les Rouge et Blanc" (האדומים-לבנים)
תאריך ייסוד 1919
אצטדיון אצטדיון לואי השני, מונקו
(תכולה: 18,523)
בעלים דמיטרי ריבולובלב
נשיא דמיטרי ריבולובלב
יו"ר דמיטרי ריבולובלב עריכת הנתון בוויקינתונים
מאמן אדי הוטר
ליגה צרפתצרפת ליג 1
www.asmonaco.com
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

א.ס. מונקוצרפתית: Association Sportive de Monaco Football Club ובקיצור ASM) הוא מועדון כדורגל ממונקו, שנוסד בשנת 1919, והפך למקצועני בשנת 1948. מגרשה של מונקו הוא אצטדיון לואי השני, שבו 18,500 מקומות ישיבה.

על אף שמיקומה של קבוצת הכדורגל הוא במונקו, שהיא מדינה בפני עצמה, הקבוצה משחקת בליגת העל הצרפתית ואף מגיעה להישגים רבים. בשל העובדה שהקבוצה ממומנת על ידי הנסיכות, מתייחסים אליה הצרפתים בחשדנות ונשיא אולימפיק מרסיי לשעבר אף רמז כי יש לאסור על מונקו את השימוש בכספי ציבור, שמעניקים לה יתרון על שאר קבוצות הליגה הצרפתית.

מספר האוהדים הממוצע במשחקיה הביתיים של מונקו נמוך יחסית (10,394 בממוצע למשחק בעונת 2003/2004, למשל), אולם בהתחשב בעובדה שבעיר מתגוררים רק כ-30 אלף תושבים, מדובר ביחס גבוה מאוד בין מספר התושבים למספר הצופים במשחקים.

הקבוצה ממומנת על ידי חברת Fedcom בבעלות האוליגרך הרוסי דמיטרי ריבולובלב.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבוצה הוקמה בשנת 1924 ביוזמה אישית של לואי השני, נסיך מונקו, ונהנית מאז ועד היום מתמיכת בית המלוכה השולט בנסיכות הזעירה.

בשנות התשעים הצליחה מונקו בסיוע של רכש נבון ואימון של מאמנים כמו ארסן ונגר להגיע להישגים משמעותיים. בעונת 1996–1997 הוביל את המועדון סגל משופע כישרון בכיכובו של השחקן הצעיר תיירי הנרי לאליפות הליגה הצרפתית. אותו סגל העפיל בשנה לאחר מכן עד לחצי גמר ליגת האלופות, אך הקבוצה הודחה ובאותה עונה גם איבדה את תואר האליפות לקבוצת לאנס.

אף על פי שאיבדה את כוכבה הגדול הנרי הצליחה הקבוצה להיבנות מחדש בעונת 1999–2000 סביב השוער הצרפתי פביאן בארטז והחלוצים דויד טרזגה ומרקו סימונה האיטלקי. הקבוצה החזירה לעצמה את תואר האליפות באותה עונה כשהיא מקדימה את פריז סן-ז'רמן ואת אולימפיק ליון.

לאחר עונת אליפות זו הלכה הקבוצה והתדרדרה אל מרכז הטבלה בשתי העונות הבאות ואף אל קרבות התחתית. הקבוצה הצליחה לחזור למאבקי האליפות בעונת 2002–2003. מינויו למאמן של קפטן נבחרת צרפת האגדי דידייה דשאן נתן את אותותיו במועדון. דשאן בנה סביבו קבוצה של שחקנים בעלי אופי התקפי מובהק. פטריס אברה, לודוביק ז'ולי והחלוץ הקרואטי דדו פרשו מחוזקים בכוכב הספרדי פרננדו מוריינטס שהגיע מריאל מדריד הובילו את מונקו לעונה טובה מאוד בליגת האלופות בשנת 2004 אשר התחילה בניצחון 3–8 על דפורטיבו לה קורוניה בשלב הבתים והמשיכה להדחה של אלופת ספרד ריאל מדריד ברבע הגמר. מונקו הצליחה להעפיל לגמר ליגת האלופות לאחר ניצחון על צ'לסי האנגלית אך בגמר הפסידה לקבוצה הפורטוגזית פורטו.

לאחר עונה זו חלה הידרדרות הדרגתית במעמד הקבוצה. הנהלת הקבוצה אמנם הצליחה לרכוש שחקנים נוצצים כמו חאבייר סאביולה הארגנטינאי, צ'בנטון מאורוגוואי והכוכב האיטלקי כריסטיאן ויירי. אך הקבוצה כשלה בליגה פעם אחר פעם ובנוסף לא החזירה את ההשקעה הכספית בה. בסיום עונת 11–2010 נשרה הקבוצה לליגה השנייה בצרפת אחרי 34 שנים רצופות בליגה הצרפתית הראשונה וזאת אחרי הפסד לליון במחזור הסיום.

עונת 12–2011 הייתה עונה לא קלה עבור מונקו. לראשונה מזה 35 שנים נאלצה הקבוצה להסתגל לחיים בליגה השנייה ופתיחת העונה הייתה גרועה מאוד והקבוצה דורגה במשך מחזורים רבים במקום האחרון ונראה היה שהקבוצה תרשום ירידת ליגה נוספת אל הליגה השלישית. באמצע העונה נרכשה הקבוצה על ידי בעלים חדש שביצע מסע רכש שעזר לקבוצה להישאר בסופו של דבר בליגה השנייה.

בסוף עונת 2012–2013 עלתה הקבוצה לליגה הראשונה בצרפת ולאחר מינויו של ואדים ואסילייב למנכ"ל הקבוצה ביצעה הקבוצה מספר החתמות גדולות כשהחתימה את קלאודיו ראניירי כמאמן ואת רדאמל פלקאו תמורת 60 מיליון יורו מאתלטיקו מדריד ואת ריקארדו קרבאליו מריאל מדריד. בקבוצה החתימו גם את אריק אבידל שעזב את ברצלונה, והפך לקפטן הקבוצה.

בעונת 2016/2017 זכתה מונקו באליפות ראשונה מזה 17 שנים[1]. באותה עונה הגיעה מונקו לחצי גמר ליגת האלופות שם הודחה בידי יובנטוס[2]. ב-31 באוגוסט 2017 הושאל אמבפה לפריז סן-ז'רמן עד לסוף העונה עם התחייבות לרכישתו תמורת 180 מיליון אירו בתום העונה, זוהי העסקה הגדולה ביותר בתולדות המועדון.

סגל הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-1 בפברואר 2024[3]
מס' עמדה שם
1 פוליןפולין שוער רדוסלאב מייצקי
2 ברזילברזיל מגן ואנדרסון
3 צ'ילהצ'ילה בלם גיירמו מאריפן
4 מאלימאלי קשר מוחמד קמארה
5 גרמניהגרמניה מגן תילו קהרר (בהשאלה מוסטהאם יונייטד)
6 שווייץשווייץ קשר דניס זקאריה
7 צרפתצרפת קשר אליאס בן צעיר
10 צרפתצרפת חלוץ ויסאם בן ידר (קפטן)
12 ברזילברזיל מגן קאיו הנריקה
14 סנגלסנגל מגן אסמאעיל יאקובס
16 שווייץשווייץ שוער פיליפ קון
17 רוסיהרוסיה קשר אלכסנדר גולובין
מס' עמדה שם
18 יפןיפן קשר טאקומי מינאמינו
19 צרפתצרפת קשר יוסוף פופאנה
20 צרפתצרפת מגן קאוסום אאוטרה
21 צרפתצרפת קשר מגנס אקלויאס
22 גאנהגאנה בלם מוחמד סליסו
27 סנגלסנגל חלוץ קרפין דיאטה
29 ארצות הבריתארצות הברית חלוץ פולארין באלוגון
36 שווייץשווייץ חלוץ בריל אמבולו
37 צרפתצרפת קשר אדן דיופ
50 צרפתצרפת שוער יאן ליאנרד
88 צרפתצרפת חלוץ סונגוטו מאגאסה
99 חוף השנהבחוף השנהב מגן וילפריד סינגו

שחקנים מפורסמים בעבר ובהווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מונקו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר למנויים בלבד שאול אדר, במונאקו יודעים לעשות דברים גם בצניעות, באתר הארץ, 21 בפברואר 2017
  2. ^ נדב יעקבי, לא רק אמבאפה: קבלו את מונאקו החדשה, באתר ynet, 28 ביולי 2017
  3. ^ Players, AS Monaco (באנגלית אמריקאית)